בחתה נ' חברת חשמל לישראל בע"מ

פסק דין

תביעה על פי חוק איסור לשון הרע תשכ"ה 1965 (להלן: "החוק") לפיצוי בסכום של 85,000 ₪ בגין פרסום פוגעני. לטענת התובע, עובד של הנתבעת (להלן גם: "חברת החשמל"), התבטא כלפיו באופן פוגעני ומבזה.

רקע כללי

ביום 9.6.11, הגיעו עובדים של הנתבעת לבצע עבודות שהוזמנו על ידי שכנו של התובע, מר מיכאל דורני (להלן: "דורני"), בסמוך לביתו של התובע. נוכח התנגדות התובע לביצוע העבודות, בסופו של יום לא בוצעו העבודות באותו יום ולאחר שינוי מסוים בתוכניות הן בוצעו ביום 22.9.11.

מקורה של התביעה, בטענתו של שכן נוסף של התובע, מר רפי דהן (להלן: "דהן"), כי אחד מעובדי הנתבעת, בעת שיחה בטלפון ולנוכח התנגדות התובע לביצוע העבודות אמר: "למה מי האתיופי המסריח הזה שיעכב לנו את העבודה ויסרב לביצוע". התובע עצמו לא שמע את הדברים, אולם דהן סיפר לו עליהם ומכאן התביעה.

התובע, טוען כי הדברים האמורים הם בבחינת פרסום לשון הרע על פי החוק ומשנאמרו על ידי עובד של הנתבעת, עליה לפצותו בסכום הנתבע על ידו.

הנתבעת חולקת על כך שהדברים נאמרו, כן טוענת כי ככל שנאמרו הדברים, הם לא נאמרו על ידי עובד שלה. הנתבעת איננה טוענת כי אין בדברים משום לשון הרע.

המחלוקות בין הצדדים

במהלך הדיון עלו מחלוקות שונות בין הצדדים, אולם נראה כי עיקר המחלוקת בין הצדדים מתמצית בשאלה אם ביום האירוע, 9.6.11, היו שני עובדים של הנתבעת במקום או שהיה גם עובד שלישי. הנתבעת טוענת כי היו רק שני עובדים מטעמה בשטח והתובע מתייחס לאדם שלישי, אשר הוא זה שהתבטא כלפיו באופן פוגעני ומבזה ולטענתו אדם שלישי זה הוא עובד חברת החשמל.

שני עובדי חברת החשמל שהיו בשטח, העידו בבית המשפט ולמעשה לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי שני עובדים אלה, לא היו מי שהתבטאו כלפיו באופן הנטען על ידו. התובע טוען כי הנתבעת מסתירה את העובד השלישי, אשר לא סתם היה שם אלא היה אף מנהל העבודה.

טענות הצדדים

לטענת התובע, מעדותו שלו ומעדות שכנו דהן, עולה בבירור כי במקום נכחו שלושה עובדים של חברת החשמל. לטענת התובע, העבודה אותה הגיעו עובדי חברת החשמל לבצע דרשה התקנת פילר מונים. לטענת התובע, ניסיונה של הנתבעת לטעון כי במקום פעל קבלן חפירות איננה סבירה לנוכח העובדה כי על פי הדין רק הנתבעת מוסמכת להתקין ארון פילר מונים.

הנתבעת מציינת כי מספר ימים לאחר ביצוע העבודה במקום, פנתה בתו של התובע למשרדיה באשקלון וטענה בעניין אותו פרסום פוגעני. לאחר שהסברי מנהל הנתבעת במקום לא הניחו את דעתה, נשלח ביום 27.6.11, על ידי ב"כ התובע מכתב, בו נדרשו הסברים בנוגע לעבודות שבוצעו ולא הוזכר אותו פרסום כלל (נספח א' לכתב ההגנה). הנתבעת השיבה לפנייה זו ביום 18.7.11 (נספח ב' לכתב ההגנה) ורק ביום 5.7.11, נשלח על ידי ב"כ התובע מכתב נוסף בעניין אותו פרסום (נספח ג' לכתב ההגנה שהתקבל אצל הנתבעת ביום 20.7.11), שבו לא צוין כלל כי התובע למעשה לא שמע את הדברים אלא רק שכנו, דהן, שמע אותם.

לטענת הנתבעת, התובע כלל לא מודע לכך שהתביעה הוגשה רק בעילה של לשון הרע וכשנשאל בעניין זה בחקירתו הנגדית, ציין כי הגיש תביעה משום שרצו להרוס את ביתו. לטענת הנתבעת, כל תביעתו של התובע מבוססת על עדותו של דהן אשר לא עמדה בחקירה הנגדית ועל כן אין לה בסיס כלל.

לטענת הנתבעת, במקום בעת ביצוע העבודות נכחו אנשים רבים, אולם התובע בחר להגיש תצהירים שלו ושל רפי דהן בלבד וביקש לזמן שני עדים, אשר אחד מהם דורני, לא זכר דבר מן האירוע ועל השני, אורי ורדי, וויתר התובע בסופו של יום.

לטענת הנתבעת, התובע היה בסכסוך עם דורני, מזמין העבודה, וניסה לעצור את ביצוע העבודות ומכאן תביעה זו שהיא תביעת סרק נגד הנתבעת.

לטענת הנתבעת התובע לא הוכיח כי "הפרסום" נאמר, מי אמר אותו והוא אף לא שמע אותו ועל כן אינו נכנס לגדר החוק. בהקשר זה הפנתה הנתבעת לפסיקה.

העדויות שבאו בפני

העיד בפני דורני, אשר למעשה לא זכר שום דבר, למעט העובדה שחברת חשמל עבדה והפסיקה את העבודה כי היו בעיות עם החפירה ליד ביתו של התובע.

העיד בפני דהן שציין כי ראה אוטו של חברת החשמל והיו שלושה עובדים. שניים עבדו עם את. המסקנה שלו כי שלושה עובדים היו של חברת החשמל נסמכה על כך שהתקינו פילר והיה רכב של חברת החשמל (ע' 9 ש' 7-10, ע' 10 ש' 1-2). דהן טען כי העובד השלישי דיבר בטלפון והוא היה המנהל. כשנטען כלפיו כי עובדי חברת החשמל מגיעים בזוגות, עמד על דעתו כי יש אחד שנותן הוראות והוא ראה זאת (ע' 12 ש' 5-13).